<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן פ"ג</h1>
<h2>דף צז.</h2>
דין יין מבושל מברכין עליו בורא פרי הגפן ואומר עליו קידוש וכל מיני שירות. במסכת שקלים [פ"ג ה"ב]. מהו לצאת ביין מבושל. בדעתיה דרבי יונה כד הוה שתי [ד'] כסא (דפ"ב) [דפסחא] הוה דחיק רישיה עד עצרת. ובמסכת תרומות [פ"ב מ"ו] קאמר תורמין יין (המבושל) שאינו מבושל [על המבושל] אבל לא המבושל על שאינו מבושל. וקאמר בגמרא ירושלמי [ה"ג] (א"ר יוחנן) דרבי יהודה מתיר מפני שהוא משביח. ואמר רבי יוחנן מיחלפא שיטתיה דרבי יהודה, דרבי יהודה אוסר מפני שהוא (שותה) [ממעיטו בשותיו] ורבנן מתירין מפני שמשביחו. ורבי (אליעזר) [אלעזר אמר] אינה מוחלפת השיטה, תמן בכהן וכאן בבעלים. [בבעלים] אסור מפני שממעט מידתו בכהן מותר מפני שמשביחו. אלמא בין לרבי אלעזר בין לרבי יוחנן מותר. דהלכה כרבנן דאמרי מפני שמשביחו. וכל שכן לרבי [אלעזר] דלא אמר טעם שאסור אלא משום טעם שממעט מדותיו, אבל משום שמשביחו אית ליה האי סברא. ומכאן נראה דמותר לקדש ביין מבושל (אפילו) [אע"פ] שאינו ראוי לנסך על גבי מזבח.
